דומיקאר בע"מ נ' שלו ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 25.10.09 אשר במסגרתה נפגע רכבה של התובעת.

מטעם התובעת העיד הנהג ברכב התובעת ומעטם הנתבעים העיד הנהג ברכב הנתבעת 2.

רכב הנתבעת הינו רכב צבאי מסוג "סמי-טריילר" (להלן: "המשאית").

התאונה אירעה בצומת "הטייסים" שבו מספר נתיבים, כאשר שני הנהגים התכוונו לפנות שמאלה בצומת.

נהג רכב התובעת טען כי בסמוך לפני הפנייה שמאלה בצומת המשאית סטתה ממסלולה ופגעה בו מאחור. לעומת זאת, נהג המשאית טען כי רכב התובעת ניסה להשתלב לתוך מסלול נסיעתו, ועקב כך המשאית פגעה בו מאחור.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בחומר שבפניי, אני מבכר את עדות נהג המשאית על פני עדות נהג התובעת, וזאת מן הטעמים הבאים:

ראשית, טענתו המרכזית של נהג רכב התובעת הינה שנהג המשאית היה בנתיב הנסיעה השמאלי ביותר וסטה מן המסלול "כדי לקחת סיבוב רחב". ברם, על פי השרטוט ששרטט נהג רכב התובעת (ת/1), התאונה אירעה עוד לפני הצומת ולפני שהמשאית החלה בפנייה.

בנסיבות אלה, סבורני כי אין שום הסבר סביר מדוע תסטה המשאית ממסלולה.

שנית, יצוין כי המשאית נסעה בנתיב נסיעתה ישר עוד מן הצומת הקודם לאירוע ולא הייתה לנהגה שום עילה לסטות מן הנתיב.

לעומת זאת, נהג רכב התובעת הגיע לצומת הקודם תוך פנייה ימינה, כאשר היה לו צורך להשתלב בתנועה לתוך נתיבי הנסיעה לפנייה שמאלה. בעניין זה, אני מקבל את טענת נהג המשאית לפיה בשל עומס התנועה במקום בשעות הבוקר, "ניצל" נהג רכב התובעת את הרווח שנוצר בין המשאית לבין הרכבים שלפנייה בשל איטיותה, וניסה להיכנס לנתיב המשאית לפניה, כדבריו: "הוא בא מצד ימין, חתך אותי" (עמ' 5, ש' 27). בשל מגבלת שדה הראייה של נהג המשאית, פגעה המשאית ברכב התובעת.

כמו-כן, אני מקבל את עדות נהג המשאית לפיה הוא לא נהג בנתיב השמאלי ביותר וזאת בהתאם לכללים הנוגעים למשאיות, אלא בנתיב הימני יותר אשר פונה שמאלה. זאת בניגוד לעדות נהג רכב התובעת.

בנוסף לכך, צילומי הפגיעה ברכב התובעת מתיישבים הן עם גרסת התובעת והן עם גרסת הנתבעת.

בסיכומו של דבר, אני מקבל את גרסת נהג המשאית כמהימנה ומעדיף אותה על פני נהג רכב התובעת. לפיכך, לא עלה בידי התובעת לעמוד בנטל ההוכחה בנוגע לאמור בכתב התביעה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת 2 וכן בשכר טרחת עורך דינה בסך של 1,000 ₪.

הסכום ישולם לנתבעת 2 תוך 30 ימים.

אם לא ישולם הסכום במועדו, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

מזכירות בית המשפט תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.